״אנחנו מתמודדים עם חזית רביעית: חזית של פלסטינים שחיים בתוך מדינת ישראל ועוינים את עצם קיומה״.

מוזמנים לצפות בדברים שנשאתי אתמול בשדולה למען ארץ ישראל.

הייתה לי הזכות לחלוק הערב כבוד אחרון לגיבור ישראל, אלעד פלד ז״ל שהלך לעולמו.

אפשר לכתוב ספרים שלמים על קורות חייו כלוחם וכמפקד בכיר בשחרור העיר צפת בתש״ח, כמח״ט גולני בפעולות התגמול או כמפקד אוגדה במלחמת ששת הימים וכן על עשייתו הציבורית וחייו האישיים העשירים אולם אסתפק במכתב אחד אותו שלח להוריו ביום בו פרצה מלחמת השחרור והוא אז מפקד מחלקה בפלמ״ח.

"בלילה הדרמטי, 29 בנובמבר 1947, שעצרת האומות המאוחדות החליטה בו על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית לצידה של מדינה ערבית, הייתי ברמות נפתלי, מכין סדרת אימונים למחלקתי. חשתי הרגשה כבדה, כאילו ידעתי שמחר אולי תתחיל המלחמה.

למחרת היום, ב-30.11.47, כתבתי במכתב להוריי בירושלים את תחושותיי... :
״שלום יקרים, עתה ודאי רב האור ברחובות... כאן אין אור רב. אני כותב לאור מנורת נפט. אף הרחובות אינם מוארים, כי אין רחובות כאן... העיתונים כותבים מדינה יהודית ואני בעיני רוחי רואה את חבלי לידתה הקשים, את ייסורי הקמתה שידרשו אדם ורכוש. ואני שואל את עצמי: האם כל השרים ומתהוללים ברחובות מוכנים לשבת כאן עמי, על הגבול, גבול הארץ והמדינה היהודית העתידה. אני שואל ומפחד לענות לעצמי מחשש שמא תהיה התשובה ספקנית...

אני נמצא בגליל העליון, ברמות נפתלי, כ-4 ק״מ מגבול הלבנון. תשאלוני כיצד אני מרגיש וכיצד אני חי. אם לענות בקיצור; אני מרוצה ומלא סיפוק, כי כתפי נושאות בעול וכי מצפוני שקט: אני בקו הראשון".

יהי זכרו ברוך

פשוט בלתי נתפס,
רק לפני כחודש וחצי נעצר יוסוף אל באז מראשי המסיתים לאלימות גזענית כלפי יהודים בעיר לוד. מסיבות תמוהות ועל אף שהיה אחראי למעשי אלימות חמורים בחרה מערכת המשפט לאפשר לו לעבור למעצר בית.

היום פרסם היומון החמאסי "פלסטין" המתפרסם בעזה ראיון עם אל באז בו אמר כי ״ארבע מאות המשפחות היהודיות שעזבו את לוד עשו זאת מפחד הרקטות ההתנגדות וכוח העמידה של תושבי לוד הערבים". כמו כן אמר :"המתנחלים לעולם יחושו פחד וחוסר ביטחון על אדמתנו". הסתה מפורשת לזריעת טרור מעל דפי עיתון חמאסי וזאת בזמן שהוא במעצר בית.

אם זה לא הספיק, היום פורסם סרטון (מצורף) בו אמר אל באז כי "ההתקפות החוזרות והנשנות על מסגד אל אקצא יביאו להבערת פתיל אינתיפאדה יוקדת שתשרוף הכל...
אם תרצי עבור עצמך להמשיך ולהתקיים התרחקי ממסגד אל אקצה..."
איום מפורש על ביטחון המדינה.

בין ההסתה של ראשי חמאס כדוגמת אחמד יאסין או עבד אל עזיז אל רנטיסי ובין ההסתה של יוסוף אל באז אין שום הבדל. הטיפול בדמויות מסוגו צריך לעבור באופן מיידי מהמשרד לביטחון פנים ומהמשטרה, שאיבדו כיוון, לשירות הביטחון הכללי.

מתפתחת בתוכנו חזית רביעית נוסף על זירות הצפון, יו"ש ועזה וכדאי מאד שנבהיר עכשיו למנהיגי החמאס שבתוכנו כי דמם בראשם, אין לנו דקה לאבד.

הישג בלתי רגיל.
ארטיום, אתה פשוט אלוף! הבאת כבוד עצום לישראל 🇮🇱

השר לבטחון פנים מחזיק בפרדיגמה פוסט-מודרנית, פרוגרסיבית. הוא משתתף בכנסים עם איימן עודה, שותק לנוכח התקיפות המיניות בדרום תל אביב, וכמובן אומר שהמשפחות הערביות שמחזיקות נשק בלתי חוקי ״הן נורמטיביות ורק מבקשות להגן על עצמן״.
כשאנחנו נגיע לשלטון, ניישם מדיניות אחרת.

חברים יקרים, מוזמנים לעקוב אחרי ברשתות:

פייסבוק:
https://www.facebook.com/AmichaiChikli/

אינסטגרם:
https://instagram.com/amichaichikli

הצטרפו אל מערך הפעילים שלי:
https://did.li/Amichaichikli

לאור הבקשות הרבות פתחנו *קבוצת דיונים חופשית בטלגרם!* מוזמנים להצטרף בהמוניכם 😊
https://t.me/AmichaichikliDiscussions

‏בזכות העוז והענווה. זכינו להיחשף היום לאישיות מיוחדת, לסיפור של התמדה והתגברות, ריגשת מדינה שלמה. לינוי, ניקול ואיילת המאמנת יישר כוח עצום, אתן השראה עבור מדינה שלמה 🇮🇱

הגענו הבוקר לבית המשפט ברמלה לתמוך במאבקן החשוב של המשפחות השכולות כנגד הטרנד החדש במערכת המשפט: קציבת עונשם של מחבלים רוצחים בעלי אזרחות ישראלית.

בליל שבת, ה-14.2.1992, ארבעה מחבלים תושבי וואדי ערה רצחו באכזריות ברברית, בגרזנים וסכינים, מ״כ ושני טירונים בצה״ל באזור היישוב גלעד שברמות מנשה בעת ששהו במחנה אימונים ארעי.

בית המשפט גזר שלושה מאסרי עולם לכל אחד מהמחבלים, אחד כנגד כל נרצח. היום, בחלוף 29 שנה, החליט בית המשפט לקיים דיון בבקשה לקצוב את עונשו של אחד הרוצחים, מוחמד אע׳ברייה, שהיה היוזם והמוביל של הפיגוע.

אע׳ברייה נהנה מכספי דמים של רשות הטרור הפלסטינית בסך למעלה ממיליון וחצי שקלים, הוא זכה ללמוד ולסיים שני תארים אקדמיים בכלא, כתב ארבעה ספרים לאומניים ומתוך הכלא הוא מפרסם טורי דעה ומאמרי שטנה והסתה כנגד ״הישות הציונית הכובשת״ כדבריו.

הרוצח המתועב מוסיף להחזיק באזרחות ישראלית ואם ישוחרר אנחנו צפויים לראות שוב את המחזה הבלתי נסבל של קבלות פנים חגיגיות וטקסי הוקרה בהשתתפות חברי כנסת ערבים, כפי שראינו אך לפני חודשים ספורים עת נקצב עונשו של רוצח החייל משה תמם הי״ד.

״המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל רחמנים״. אני מתכוון להיאבק כנגד העוול של קציבת עונשם של מרצחים בני בליעל, כנגד התנאים המופלגים להם הם זוכים בקייטנות שב״ס וכנגד עצם נוכחותם של תומכי טרור במשכן הכנסת.

אין מקום לפשרות במאבק בטרור הפלסטיני.

הדברים המלאים מהראיון הערב בערוץ 20. צפו

מוזמנים לצפות בראיון המלא ששודר הערב אצל חן ליברמן בערוץ 13

תומכי BDS המקדמים חרמות על מדינת ישראל לא ראויים לקבל פרסים מטעמה, נקודה.

‏עוד החלטה פוליטית אומללה של מפלגת בג״ץ הפולשת לתחומים שמחוץ לסמכותה, רומסת את הרשות המבצעת ומחזקת את מבקשי רעתנו.

https://fb.watch/7kMUXOaF5s/

צפו בלייב מהעסקים השרופים בחצור הגלילית!
אלה הן תוצאות הפרוטקשן המזעזעות.

תיאור מהימן ומטריד של ממשלת לפיד, קריאת חובה
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/3977618/

כמה מילים לסיכום שבוע עמוס,
״צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ...״ המילים הנצחיות האלה, המופיעות בפתח פרשת שופטים אותה נקרא השבת, תקפות גם למציאות חיינו - הצדק הוא לא מותרות אלא תנאי לחיים ותנאי לריבונות.

וכפי שעינינו רואות, בחצור הגלילית, בעכו, בלוד ובנגב, בכל מקום בו אנחנו מגלים רפיון וחולשה ולא רודפים אחר הצדק - גם אם המרדף הזה מצריך אכזריות - המחיר הוא אובדן משילות, תקיפות, הצתות ואובדן חיי אדם, מעגל אלימות שילך ויסלים אם לא נשכיל למגר את העבריינות והבריונות שמגיעה מצד חלקים במגזר הערבי.

אובדן המשילות לא מתחיל באלימות, הוא מתחיל בהיעדר בקרה מספקת על תכני החינוך במסגרת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי במגזר שבחלקו נחשפים צעירים ערבים להסתה כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל; בגבייה אפסית של ארנונה ומיסים בעיקר בנגב; בבנייה בלתי חוקית; בנהיגה פרועה בכבישים ובשטח; בעבירות רכוש ולבסוף בהצתות, סחיטה באיומים ומעשי אלימות, שהגיעו גם למעשי לינץ׳ ברבריים שהזכירו לנו (ולא במקרה) את ימי מאורעות הדמים של שנות העשרים והשלושים לפני כמאה שנים.

הרוח החיה והכוח המניע מאחורי חלק ניכר ממעשי הבריונות, טרור הפרוטקשן ומאורעות הדמים של שומר החומות היא תערובת קטלנית של קנאות אסלאמיסטית ולאומנות פלסטינית הפוגשת את החולשות האנושיות המוכרות, בצע כסף ושאר תאוות שמוצאות להן צידוק אידיאולוגי ודתי. הקנאות והלאומנות מתפשטות כאש בשדה קוצים ברשתות חברתיות כמו טיקטוק, ועם תפוצת הרשתות מתפשטים גם האירועים האלימים בקצב שלא הכרנו בעבר תוך שהם משאירים אבק לאותם אלה שרוצים להשמיע קול אחר, של מתינות והשתלבות.

קו התפר שבין הפלילי ללאומני נפרם ובמציאות שכזו משטרת ישראל, שתופסת את עצמה כמי שתפקידה לשמור על הסדר הציבורי, חסרת אונים. מלכתחילה היא לא נבנתה להתמודדות עם טרור לאומני (להוציא יחידות בודדות) ולא עם אותה תערובת ייחודית פלילית-לאומנית שהולכת וצוברת תאוצה.

״כראש מועצה אני מוצא את עצמי חסר אונים״, אמר לי השבוע ראש מועצת חצור, שמעון סוויסה, ״אנחנו תחת מתקפת טרור״. בעלי עסקים אחרים בגליל העליון הודו בפנינו שהם חרדים שמחר בבוקר בית העסק שלהם יעלה בלהבות. חברות הביטוח לא מסוגלות להתמודד עם התופעה והן מקשות מאוד, ולעיתים אף מסרבות לתת ביטוח לעסקים שנפגעו, וכל עסק שנפגע גורר פגיעה בשרשרת של בתי עסק אחרים אליהם הוא קשור. מאחורי כל עסק כזה עומדים אנשים, אזרחים פשוטים שמבקשים להתפרנס בכבוד ולחיות את חייהם בשלווה.

ד״ר רפי ביטון, מרצה בכיר למשפטים, אמר לי בשיחת התייעצות בנושא שישנו פער בלי נתפס בין תפיסת העם לגבי החוק לבין העמדות שמציגה מערכת אכיפת החוק. העם מבקש לראות הרתעה וענישה חמורה, אולם, מערכת אכיפת החוק מתקשה להרשיע ולהרתיע והתוצאה היא תחושת רפיון וחוסר אונים שאסור לנו להשלים איתה. יש לעבור מגישה של ענישה לאחר מעשה לגישה סיכולית שחותרת למגע ושואפת למנוע מהמעשה להתממש מלכתחילה.

״אנחנו חיים במציאות של וואקום שלטוני עמוק״, אמר לי אחד מבכירי משטרת ישראל לשעבר. וואקום בחינוך, במיסוי ובאכיפת החוק. ועדת אור ערפה את ראשיהם של בכירי המשטרה שהעזו להפעיל כוח על מנת להגן על חייהם של אזרחים ישראלים במהלך מהומות הדמים שפרצו בעיקר בצפון בניסיון להרחיב את אינתיפאדת אל-אקצה. ״התוצאה״, אמר לי אותו בכיר, ״היא עיקור יכולתה של המשטרה ליצור פעילות אקטיבית אגרסיבית לנוכח הפגנות אלימות.

ההגדרה היסודית ביותר למדינה, כל מדינה, היא מונופול על הכוח, בלעדיו גל דאלים גבר ואנחנו לא רחוקים משם״. יש לנו פערים עצומים בתחום ביטחון הפנים ואני מתכוון לעשות כל שביכולתי, תוך שיתוף פעולה עם חברי כנסת נוספים וגורמי מקצוע, לצלול לנבכי הנתונים ולהפוך כל אבן כדי שהילדים שלנו יזכו לחיות במדינת חוק בשלום ובשלווה.

צדק צדק נרדוף.

‏מה שקורה ברגעים אלה ממש באפגניסטן הוא לא פחות מאסון גיאופוליטי.

המדינה נכבשת בידי הטרוריסטים של הטאליבן, ממשיכי דרכו של בן-לאדן וזאת תודות לרפיסות של ממשל ביידן שהחליט לנטוש את הזירה.

‏״העולם הוא מקום רע ומסוכן יותר היום״, אומרת ניקי היילי לשעבר שגרירת ארה״ב באו״ם - והצדק עמה.
‏
טועה מי שחושב שמה שקורה באפגניסטן נשאר באפגניסטן.

הבוקר יצאה הודעת המשטרה שאימתה את מה שהיה גלוי וידוע לכל מי שעקב אחר הנעשה בהרי ירושלים וביו"ש בחודשים האחרונים: גל הצתות מכוונות ולא על רקע רומנטי.

לפני כחודשיים הוביל טרור ההצתות לשריפת ענק באזור הר הרוח שאיימה על היישובים נטף ונווה אילן. את היער שעלה בלהבות נטעו לפני כשמונים שנה חלוצים מקריית ענבים, חמישה מהם נרצחו ביריות בבוקר התשיעי לנובמבר 1937 בעת שעסקו בהכשרת הקרקע לנטיעות. לזכרם הוקם היישוב מעלה החמישה. באותה תקופה, ימי המרד הערבי הגדול, הצתת שדותיהם של היהודים הייתה תופעה רווחת כחלק מהמאבק ביישוב העברי המתחדש.

בין שנוח לנו להכיר במציאות ובין שלא, הצתת יערות קק״ל, אסמים בגליל, מלונות על יושביהם בעכו ובתי כנסת בלוד הם המשכו של אותו מאבק.

דוגמא מופתית לקושי של השמאל הפרוגרסיבי להכיר במציאות לא נוחה קיבלנו השבוע מאפגניסטן. כשהיא עוטה רעלה שחורה ומאחוריה טנדר עמוס בלוחמי טאליבן, דיווחה כתבת ה-CNN קאלריסה וורד על הנעשה בבירת אפגניסטן: ״הם צועקים עכשיו מוות לאמריקה, אבל בו בזמן הם נראים די ידידותיים״. קשה להמציא ציטוט שיבטא בצורה מזוקקת יותר את חוסר יכולתו של השמאל הפרוגרסיבי להכיר במציאות. אין שום דבר ידידותי באסלאם הסוני הפונדמנטליסטי שאחראי לרצח כשלושת אלפים חפים מפשע בפיגועי האחד עשר בספטמבר או בטאליבאן שעתיד להקים באפגניסטן ללא שיהוי מדינת טרור, גרסה סונית למשטר האייתולות של איראן.

כתבת הארץ נועה לנדאו צייצה עם הגעת הידיעות על הנעשה אפגניסטן שחשוב להבחין בין הפלסטינים לאפגנים. חמאס ״בתגובה לא מתחשבת״ פרסם צילום משותף של איסמעיל הנייה ומנהיג הטאליבאן ולצידו ברכה: ״אנו מברכים את העם האפגני על תבוסת הכיבוש האמריקני בארצו...״.

דוגמא מקומית נוספת לאותו פער טרגי בבוחן מציאות ראינו בקינותיהם של כמה מצייצני השמאל המובילים על לכתם בטרם עת של ארבעה ממחבלי הג׳יאהד האסלאמי שנהרגו השבוע בהיתקלות בג׳נין. העובדה שהמחבלים נפגעו לאחר שפתחו באש על כוחותינו, בעת שעסקו במעצרו של מבוקש, לא נמצאה כרלוונטית בעיני אותם צייצנים שדיברו על״ ג׳נין השקטה״ ״והתמכרותנו לאקשן״. למה לתת לעובדות לבלבל אותנו.

אחת מסיבות השורש לעיוות התפיסתי הזה בחוגי השמאל הפרוגרסיבי מקורו בגישה המרכסיסטית המחלקת את העולם למנצלים ומנוצלים, מדכאים ומדוכאים, מקפחים ומקופחים. כך נעשים באורח אוטומטי פלסטינים, אנשי הטאליבן ו״צעירים״ מציתי יערות ללוחמי צדק, מקופחים ומדוכאים הנאבקים כנגד המערב אכול רגשות האשם: אירופה, אמריקה וקל וחומר מדינת ישראל הנתפסת בחוגים הללו כשריד אחרון לעולם הקולוניאלי.

השמאל מציע לטמון את הראש עמוק עמוק בחול מתוך אמונה שאם נטשטש את זהותנו הלאומית והרוחנית במידה מספקת, ואם רק נדמיין, נוכל יחד לצעוד לחלום בלי גזע ולאום.

הימין מציע בדיוק את ההפך - הוא מציע להיישיר מבט אל המציאות מבלי לנסות ליפות אותה, להעמיק שורש, לחזק את האמונה בצדקת בדרך, להכיר בקיומו של רוע בעולם ולהיות נכונים להיאבק כנגדו תוך נכונות לשלם מחירים, עד בא השמש.