..

הערה חשובה מאד לגבי הערב הזה שקצת התפספסה:
שהרי, כשמסתכלים על זה שניה, מה המהות של מפגש האחוסלים המרגש שהתקיים הערב בבית הנשיא?
אוקיי, חברי המשפחה חוגגים את דריסת הציבור ונבחריו בערב רעים עם איציק אסתי עוזי ואהרן, זה ברור, אבל מה התוכן?

ובכן, התשובה היא חידוש נדרים מרגש.
במסגרת אותו חידוש, בהתאם לסעיפים 8(א) לחוק בתי המשפט ובהמשך להוראות ס' 4(א) וס' 6 לחוק יסוד השפיטה הצהיר עמית "הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה".

אוקיי, הצהרה. נהדר. מרגש.
אבל מה התוכן? מה בעצם עמית הצהיר שם?

טוב, זה פשוט. כידוע, עיקרה של ההצהרה היא, כמובן, שעמית מתחייב לשמור אמונים "למדינת ישראל ולחוקיה".

אבל רגע, ישאל השואל הערני שעוד איתנו, עמית נשבע לשמור אמונים לחוקי מדינת ישראל? יצחק עמית? אתם רציניים?
הרי רק לפני שנה, בעיצומה של המלחמה המדממת, בזמן שלוחמים אמיצים - רובם, כפי שכולנו מבינים, הצביעו לקואליציה - מוסרים את חייהם בשדה הקרב, היה עמית שותף מוביל לרגע השפל של האוליגרכיה המשפטית. ביטול חוק יסוד.

גם אם נשים בצד את התהליך המושחת ואת חוסר הסמכות המוחלט שבו פעלו העריצים המופקרים, עדיין צריך להסתכל על הדברים כפי שהם.

פסק הדין למעשה מסביר שמקור הסמכות המחייב את בית המשפט אינם חוקי מדינת ישראל - ממגוון 'סיבות' והסברים - אלא מקורות אחרים. מקורות חיצוניים ואמורפיים.

נו, הגענו לשיא. כולכם במתח.
אז החוקים עצמם לא מחייבים. כי החוקים כפופים לחוקי יסוד. וחוקי היסוד כפופים למקור אחר מהו מקור הסמכות? מהו הגביע הקדוש?
ובכן, מפסק דינה של חיות, אותו אימץ עמית עולה כדלקמן, ותחזיקו חזק כי זה לא פשוט.
מקור הסמכות המחייב והברור, לפי פסק דין הסבירות הוא - "המערך החוקתי בכללותו, אותם "נתונים קונסטיטוציוניים" שביססו את עצם סמכותה של הרשות המכוננת, הם גם אלה הקובעים את מגבלותיה" ומכוח נתונים אלה יפסוק השופט אף בנוגע לחוקים ולחוקי יסוד.

ולכן נתונים אלה, ורק אלה, הם המחייבים את עמית.

ובקיצור, עמית בחר לנצל את הרגע הראשון מיד לאחר 'מינויו', בחוסר סמכות מופלג, כדי לשקר מול משפחתו ופני האומה -
ונשבע לחוקים שאותם הוא לא באמת סופר כמקור סמכות.

ומה באמת יפה בכך שעמית כמו רוב שופטי העליון אינם כפופים לחוקי מדינת ישראל?
שמכיוון שמעבר לממלכת הטמטום של הנס כריסטן גולדפריינד אין באמת שום משמעות לממבו ג'מבו המטופש הזה של "נתונים קונסטיטוציוניים" או "המערך החוקתי בכללותו" (ממש כמו שאין משמעות מעשית לסיסמאות האינפנטיליות של 'עקרונות היסוד של השיטה') -
אז מה שבאמת מחייב את עמית זה הוא עצמו.

אז נסכם כי עבר עליכם יום ארוך:
עמית היום נשבע בטקס אחוסלי מפואר לחוקי מדינת ישראל.
אבל לשיטת עמית חוקי מדינת ישראל אינם מחייבים כי הם כפופים לחוקי היסוד.
וגם חוקי היסוד, לדידו, לא מחייבים את בית המשפט. חוקים אלו מוגבלים במערך החוקתי ובנתונים הקונסטיטוציוניים ההו-כה-מכוננים.

ומכיוון שאותם נתונים קונסטיטוציוניים הם בולשיט מזוקק ולא יותר מאשר רורשך משפטי הכפוף לשיקול דעתן של השופט-פרשן,
מה שקרה היום זה שיצחק עמית נעמד היום מול המצלמות ונשבע אמונים לעצמו, לגחמותיו ולהשקפתו הפוליטית.

וזה אתם חייבים להודות, כבר הרבה יותר הגיוני.

אז לפחות, מכיוון שבעידן ההיבריס חלק גדול מהמסכות נפלו,
וכדי להציל את המשפטנים הזכים משבועת שקר כה בוטה וחצופה שתעיב על הטקס החגיגי בהשתתפות משפחה וחברים, אי אפשר לתקן את הנוסח?

אכן, ראוי שעד לתיקון מערכת המשפט תעמוד בפני שופטים אקטיביסטים אפשרות נוספת לנוסח שישקף את 'הדין' הקיים:
אני מתחייב לשמור אמונים למערך החוקתי בכללותו ולנתונים הקונסטיטוציוניים בהתאם לפרשנותי ותפיסותיי האישיות, לא להטות משפט ולא להכיר פנים"

ורק לסיום, כי יש גבול כמה אפשר לדבר על קן הקוקיה המשפטי הזה.

היום גם מונה למשנה נעם סולברג. סולברג הוא אולי פחדן ורופס וסמרטוט ופושע של ממש שמשתף פעולה עם עריצות מרושעת שפועלת נגד שכניו, חבריו, עמו ונבחריו - אבל הוא גם משפטן בקי וחכם שיודע משהו בקשר לחוק (ודריסתו).

אזה הנה סולברג בפסק דין הסבירות מלגלג בסרקזם-מנומס-מדי על ההגדרות העמומות של חיות ועמית, שמשמשות מעטה רטורי לעריצות שיפוטית - ומזכיר שלבית משפט אין בדל סמכות להתערבות.

אגב, המשמעות של חוסר סמכות בפסק דין היא VOID. בטלות.
ממילא, העובדה שעמית היה מראשי הקושרים להפיכה (הנוספת), ושלשיטתו של סולברג עצמו מית השתמש במעמדו כדי להכתיר את עצמו בחוסר סמכות לעריץ שיפוטי -
לא הפריעה לסולברג להצביע עבור מינוי לנשיא.

אבל זה כבר סיפור אחר. למי אכפת.

אז מזל טוב, נעם. כבוד עצום.
העיקר שלא עצבנת את החבר'ה.
אז נכון, אולי הכשרת עוולות וטיהרת שרצים ופשעת כלפי אזרחי ישראל בשתיקה ובפסיביות, ושימשת כעלה תאנה שכותב דעות מיעוט ארוכות ויפות שמשמשות את חבריו לניגוב התחת במקרה הטוב, ולרוב להתעלמות -
אבל למי אכפת?
העיקר שאתה משנה לנשיא במוסד כה מפואר ומוערך.

האם יש משהו יותר בזוי מסמרטוטים כמו ליברמן שלקחו חלק בתנועת ה"בכל מחיר" -
מנסים לגרוף פעם אחר פעם לייקים כשמגלים את המחיר שכרוך בכניסה לקוראלס של עסקה עם השטן?

בזבזתי שתי דקות של תמלול כדי להביא לכם את 'עמדתו' של ליברמן לגבי החטופים, מתוך ראיון עם קרן מרציאנו (חיפוש מהיר בגוגל מראה בניגוד להרגלי הזיגזוג שלו ליברמן דווקא חזר אליה, בווריאציות שונות, כמה וכמה פעמים):

"לגבי עסקת החטופים צריך ללכת עליה. צריך ללכת עם הדרג, אותו דרג מקצועי בטחוני..
ראש הממשלה מינה אותם. אתה לא יכול למנות צוות ואחרי זה להגיד להם לא. צריך ללכת עם הדרג המקצועי פה, אין ספק..
[נשאל על המחיר הכבד כאשר הצוות ממליץ חד משמעית על עסקה] .אני מאד סומך שם על כמה אנשים.. אנשים ערכיים, שאצלם זה באמת מחויבות מוחלטת, אנשים מנוסים, אני מכיר את רובם. הם קמים בבוקר עם זה, הולכים לישון עם זה. אנשים שצברו הרבה הרבה נסיון. לכן צריך לתת להם גיבוי ["למרות המחיר הכבד?"] צריך לתת להם גיבוי, לא לתת להם עצות. כי כולנו נותנים עצות, אני רוצה לתת להם גיבוי. וקודם כל ראש הממשלה, הוא חייב לתת להם גיבוי.. הוא כל הזמן חושב במונחים של בחירות ולא בטחון. הגיע הזמן שנחשוב במונחים של בטחון ולא סקרים ובחירות..
[על אפשרות שיצטרף לממשלה כדי שיישם את כל עצותיו הנפלאות בקשר לבטחון] בשום קונסטלציה בשום נסיבות אני לא רואה את עצמי באותה ממשלה עם נתניהו. זהו, זמנו עבר. "
(28.7.24 בראיון לקרן מרציאנו)

אסור לשכוח: זה לא קוריוז.
בזכות האופרטוניזם המוחלט וחוסר הבושה המובנה שמאפשר לו לתמוך בעסקאות "בכל מחיר" ואז להתבכיין על המחיר שלהן
- ובגלל תקשורת שלא צולבת פופוליסטים שכמוהו -
ליברמן כבר עומד על 16-17 מנדטים. יש ביקוש אדיר לסחורה 'ימנית'.
גם אם היא מלאה באוויר חלול.

למזוכיסטים שביניכם הנה הראיון,
בו ליברמן קורא לקבל את עמדת הדרג המקצועי ולאמץ דה-פקטו עמדת כניעה שתביא להפסקת אש בדרום ובצפון.
(הכל, כמנהגו, בליווי אמירות נגד ההרתעה וההכלה והעדר אסטרטגיה בצפון)

לשם ההקשר וכדי להבין עד כמה ליברמן הוא כלום ושום דבר-
הראיון שבו הוא מאמץ את מתווה הכניעה שהציע הדרג המקצועי אשכרה נערך שלושה ימים לפני חיסול פואד שוכר, ופחות מחודשיים לפני מבצע הביפרים, מכשירי הקשר,שורת החיסולים של מפקדי כוח רדואן -
וחודשיים בדיוק לפני חיסול נסראללה.

מה יש לומר, האיש גאון.
https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q3/Article-5b741c08c2af091026.htm

סליחה, אבל אני עדיין משתגע מהפיגוע שראש תחום מו"מ (!) במפקדת החטופים ביצע באינטרסים של מדינת ישראל.
נכון, זה המשך לאנומליה מתמשכת, אבל איך בדיוק התרגלנו לטרלול העברייני הזה?
לחבר בצוות המשא ומתן שהולך ומחליש באופן פומבי את הצד שלו (שלנו!) במשא ומתן?

הרי אם הייתם מנכ"ל שמנהל מגעים רגישים והיה לכם גורם בצוות המשא ומתן שהולך ומתראיין לעיני ואזני היריב בצד השני הייתם מורידים לו את הראש. בלי ספק. לו ולכל מי שקשור אליו.
אז למה אנחנו אדישים מול פקיד כושל שכזה שהולך למצלמות כדי ללחוץ על הצד שלו?

ובכלל, למה בדיוק הוא לא יושב בכלא. האם יש לו אישורים לגלות סודות מחדר המשא ומתן? ואם הוא מדבר בכזו חופשיות גם מול מצלמות, האם יתכן שהוא אחד מהמדליפים הסדרתיים לתקשורת?
ואם כן, למה נתניהו לא דורש ממנו לבצע פוליגרף?

ועל הדרך, למה נתניהו לא דורש מניצן אלון וכל יתר הצוות לעבור פוליגרף? למה שהאויב יידע על החיכוכים הפנימיים? על הנחות היסוד של העבודה? מדובר בחבורה של מטומטמים ומופקרים, אין ספק, אבל למה נתניהו מאפשר להם מלכתחילה להיות בצוות כל כך רגיש ולהתנהל בצורה כזו?

העובדה שטיפוס כל כך כושל כמו סתר, יוצא לראיון, מפר כל ערך מקצועי או מוסרי - ועוד בא בטענות לאחרים מבהילה ממש. דריסה מוחלטת של נורמות בסיסיות. הבטחון שלו בכך שהוא לא יישב בכלא בסוף הראיון היא עוד עדות למערכת אכיפת חוק חולה.

כי פייר, מיותר להכנס לתוכן של הראיון המאד-לא-מרשים הזה.
אפס קוהרנטיות. אפס התמודדות עם המחיר. כשלון מוחלט בנסיון המגומגם ליישב את הכניעה המוחלטת עם ההשלכות העתידיות והתמריץ שהופך את הילדים והנשים שלכם לסחורה הכי חמה במזרח התיכון.
לא רק שלסתר לא הייתה תשובה, נראה שהוא אפילו לא התעסק בזוטות האלה.
אם היו מקשיבים לו אז לא היו מטפלים בצפון ונסראללה ויחיא סינוואר היו עדיין איתנו? "יכול להיות שזה נכון, אבל במחיר כבד לחטופים".
הפגנות דת החטופים היוו רוח גבית אדירה לחמאס? סתר לא 'מכיר עדות' לזה שזה 'השפיע ישירות' על עמדות חמאס.
וכן הלאה וכן הלאה.
רמה כל כך נמוכה של שיח וניתוח - קשה למצוא גם בדיון טוויטר ממוצע.

אבל נשים הכל בצד.
עצם הכותרת שבה סתר מכריז שחמאס לא יכנע ולכן אנחנו צריכים להכנע - היא עבירה אתית-מקצועית (וגם פלילית) כל כך בוטה, ששום חברה חפצת חיים לא מנרמלת טיפוסים מופקרים כאלה.

כאמור, אין בראיון הרדוד הזה דיון מתוחכם או טיעונים מעוררי מחשבה.

ובכל זאת, אנקדוטה אחת חשובה בעיניי.
סתר, שמגיע על תקן חשמן מרכזי בדת החטופים, מספר על עבודת צוות המשא ומתן ומתאר איך בכל החדרים שהם עובדים נוכחות פיזית תמונות החטופים שנמצאות מול עיניהם ומזכירות להם את המטרה.
אחלה, נהדר. הרואי ממש. יכול להיות שזה גם נוח מבחינה טכנית.
אבל אז שואל הצופה שאינו-מטומטם גמור -
תגיד, יש בחדר הזה גם תמונות של (הרבה) מעל 1,200 הרוגים, שהגיעו כמזכרת מהפעם שעברה שצוות כושל כזה התכנס לחרפת שליט?
יש בחדר גם איזשהי עדות להשלכות של הויתורים שאתם מקדמים?
למה לא? זה הרי חלק אינטגרלי מהמשא ומתן, לא? זו הרי התמורה שאתם מעניקים לנאצים בצד השני, איך אתם יכולים להתעלם ממנה?
או שלכל כך הרבה תמונות כבר אין מקום בחדר?

כי מהמשא בעיקר ברור שהמטרה העיקרית של הצוות הייתה הפעלת לחץ על ממשלת ישראל ועל אזרחי ישראל. המטרה הייתה קודם כל עסקה. עכשיו ובכל מחיר. הטמטום בתיבת התהודה - נוכח היטב בחדרים.

אף מדינה נורמאלית לא הייתה מנהלת ככה (או בכלל) מגעים עם שטן מפלצתי כשהסחורה שהוא משלם עליה היא באינטרסים אסטרטגיים ובדם עתידי.
אבל ישראל היא לא עוד מדינה, כך מסתבר.

אחרי הכל אנחנו המדינה שהביאה לעולם את דת החטופים.
ואתם חייבים להודות - מדובר בהצלחה כבירה. אור לגויים ממש!

נו טוב, לכל כת יש את השלב שבו הופכים טקסי פולחן לכמה שיותר מיניים.

(וכמובן, אפשר רק לדמיין את נהרות הקצף שהיו זורמות ברחובות אם הסרטון הביזארי הזה של כתבת החינוך (!!) של ערוץ 12 היה משודר בערוץ 14)

הארץ שוב מזהיר: הפיכה משטרית!!

רגע, אבל זה מוזר מאד,
ישאל קורא הארץ רפה-השכל אשר צרך כתלמיד טיפש לפני רבו את הממבו ג'מבו החוקתי שירו עלינו פה בשנתיים האחרונות.

הרי יש להם חוקה!


איך זה יכול להיות?
הרי כל הזמן הסבירו לנו שהסיבה שאנו זקוקים לעריצים שיתרגמו את הפתק שלנו בקלפי למדיניות עצמאית - היא העדר מנגנוני הגנה לדמוקרטיה השברירית שלנו.
סיפרו לנו שוב ושוב, הרוזנאים ויתר השרלטנים, בניגוד לישראל שזקוקה לממשלת-על בדמותם של שופטי העליון - שידם בכל וידו של אין אינה בם - בארצות הברית למטוס הדמוקרטיה יש מנועים רבים ועוצמתיים.
הרי יש שם משטר פדרלי!
ושני בתי פרלמנט בועטים - קונגרס וסנאט!
ויש גם שלל רשויות מנהליות חזקות ובעלות סמכויות ומסורת היסטורית!
ויש גם חוקה מוסדית מלאה ומשוריינת!
ויש מגילת זכויות אדם מלאה ומפוארת!
ויש גם מסורת חוקתית ענפה, ותרבות דמוקרטית ענפה ושורשית!

איך זה יתכן?!

לא נוהג להסביר רפרנסים, אבל לאור קדושת הדמוקרטיה המהותית, מפנה את פשוטי העם מביניכם,
למנוי הארץ הנכבד, נשיאנו אדוננו ומורנו -
שרק הרגע הסביר לפלבאים הפרימיטיביים (שהם אתם) שנבחרי הציבור לא הותירו לשופטים ישרי הדרך שום ברירה אלא להכתיר את עצמם כעריצים ולהמציא לעצמם סמכויות לבטל חוקי יסוד -
בגלל המטוס הדמוקרטי הפגום שלנו.

אגב, ארצות הברית אכן נמצאת במצב לא יציב ולא אופטימלי.
אבל אי אפשר לנתק את הטלטלה שם - ואת אופי המנהיג שהגיע (שוב) לשלטון - מהטרלול המוחלט של השמאל באינספור היבטים.

באותו היבט, גם בארץ הבעיה המרכזית שלנו היא טמטום שהפך לנורמה. הסכנה המרכזית ליציבות חיינו היא אובדן מוחלט של בושה או כללי משחק משפטיים ודמוקרטיים.
להרבה אנשים יש חלק בכך,
ונבחרי ציבור איכותיים יותר ודאי היו מצליחים לנהל את האירוע יעיל חכם ומוקדם יותר -
אבל אי אפשר לברוח מכך שמי שמוחק את כללי המשחק והקים פה שתי מערכות חוק נפרדות לגמרי תוך צפצוף על כללי המשחק ועל מנהל תקין -
הם, יותר מכל אחד אחר, בכירי מערכת אכיפת החוק שמעלו בתפקידם.

מרגע שאנשים מופקרים הפכו את החוק לטיוטה, ואת שלטון החוק לבדיחה - שום 'מנגנון חוקתי' לא יוכל להבטיח פה יציבות ושגשוג.

או אם תרצו,
בתרגום חופשי לדבריו הידועים של לרנד האנד:
"החירות שוכנת בלבבות בני האדם - גברים ונשים; כאשר היא מתה שם, שום חוקה, שום חוק ושום בית משפט לא יוכלו להציל אותה. אך כאשר היא שוכנת בלבבותיהם היא כבר אינה זקוקה לאף חוקה, חוק או בית משפט שיגן עליה"

רוצים מנגנוני הגנה?
סגלו לעצמכם מינימום של בושה ומחויבות לכללי משחק.

כי בזמן שהמחוקקים והממשלה נדרשים לסובלנות והסכמה רחבה ואיפוק ומתינות שיא ושולחנות עגולים והכלה וכבוד למינויים שערורייתיים ובלתי חוקיים -
אצל השכנים מגבעת רם אין חדש.

השמש זרחה, השיטה פרחה והשופט חוקק.
בריונות חסרת מעצורים כדרך חיים.

והנה דוגמא טריה מהיום בה נשיאנו החדש, ולצידו שני הנשיאים הבאים המתוכננים ממציאים את הגלגל מחדש ומוציאים על צו תנאי המנוגד לחוק מפורש וברור.

למה?
כי הם יכולים.
(אבל היי, סולברג, בשבתו כסמרטוט, כבר מתכנן לכתוב דעת מיעוט נהדרת עם פרפראות מהגמרא שעוד יראו לכולם מה זה!)

ואנחנו נסיים פה.

עכשיו תראו, אתם בחשבון פרימיום, כידוע.
ובהחלט יתכן שלפני כמה שנים הייתי טורח להנגיש ולהסביר את הדיון ההו-כה-מפולפל ביחס ליישום סעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.
הייתי מחלק לפסקאות ומנתח בפרוטרוט את לשון החוק הברורה, את כוונת המחוקק, את הרציונאל, את הסמכות המוחלטת המסורה לממשלה, את פסקי הדין של בגץ שכבר דחו בעבר את אותן טענות בדיוק (!), את ההשוואה למינוי משרות מקבילות וחזקות יותר כמו רמטכל או מפכל, את הלגיטימציה (והחובה) המלאה של ממשלה לעבוד עם נציב שירות אופטימלי מטעמה ואולי גם מבטל כל מיני פלפולים והבלים ביחס לסבירות ולחיוב להקים ועדת איתור.

אבל אין בזה צורך. מדובר בהבלים.
רעשים חסרי משמעות. רטוריקה חסרת פשר.

כי אסור לשכוח לרגע.
אנחנו פה לא בעולם המשפט, אלא עמוק בפוליטיקה.

עמית וברק ארז אינם פועלים כאנשי מקצוע אלא כפוליטיקאים. וככאלה הם בדיוק באותה מפלגה כמו מיארה אליעד שרגא או רוזנאי.
בעידן שבו נבחרי הציבור משמאל הפכו לליצנים שבזים לתפקידם מעמדם ויכולתם להשפיע -
חיילי עולם המשפט הם חוד החנית של מחנה פוליטי ועיקר מטרתם היא להשיג למחנה שלהם כח סמכויות והשפעה.

זה הכל.