אפשר לדון ולהתפלמס ולהתווכח על אילו עבירות, ומתי, ובאיזה תעדוף, ועל בסיס איזו תשתית ראייתית צריך לפתוח בחקירות נגד לוחמי צה"ל. לגיטימי. אבל מי שחושב שאפשר וראוי לשלוח חבורה של רעולי פנים לכיבוש בסיס - כאילו הלוחמים היו אחרוני העבריינים - נמצא בשיבוש ערכי עמוק ומסוכן.

קחו לכם תרגיל חשיבה: האם אתם יכולים אפילו לדמיין פשיטה דומה על בסיסי חיל אוויר ומעצר המוני של חיילים שהיו שותפים בדרך-זו-או-אחרת למרי או התארגנות קשורה להשבתת טייסות? האם אתם מסוגלים אפילו לתאר מצב בו טייסים מובלים קשורי רגליים בחשד להמרדה או ארגון מרי שעלה בחיי אזרחים רבים?
גם אני לא.

אז גם אם נניח שנאצי נפגע בצורה זו או אחרת - מידי חבריו הנאצים או מכל סיבה אחרת - וגם אם נסכים שיש לחקור זאת,
אובדן הפרופורציות המוחלט של מערכת המשפט ושליחיה בצבא ביחס אל לוחמים כאילו הם היו המחבלים הוא בגדר ליקוי מאורות.

מול עיוותים כאלה,
לצד אינספור הליכים בהם מערכת המשפט תופסת במובהק ובמופגן את האינטרס של אויבי ישראל על הלוחמים והאזרחים,
וממש בסמוך למעצרים הזויים של לוחמים על פעילותם בשביעי באוקטובר שהתבררו כמעשים מופקרים ונטולי בסיס ראייתי -
חוסר האמון הציבורי כלפי המערכת מובן ומוצדק.

חוסר האמון הזה רק ילך ויתעצם.
מי שמפר את שיווי המשקל הציבורי והופך את מערכות אכיפת החוק לזרוע פוליטית פוסט-ציונית ומסוכנת - ללא דין וללא דיין, ללא חקירה או ביקורת, ומבלי שנבחרי הציבור יכולים לגעת בהם - יראה יותר ויותר מחזות בעייתיים כאלה.

את מערכת המשפט העקומה שלנו חייבים לתקן.
את צמרת צה"ל הכושלת חייבים להחליף.
אין לנו רגע לבזבז.

ובפינת המובן מאליו:
מעבר לכל, הטמטום של שליחי מערכת המשפט ושל הפצרית גם פוגע ב'מטרה' (האווילית לכשעצמה) שהיא נועדה כביכול לשרת - מענה לטענות בינלאומיות.
למעשה, במבחן התוצאה, ברור לכולם שעצם הצפת הדיונים - הן בהליך בבגץ, הן במעצרים כאלה, והן בפעולות אחרות - מציף את הנושא ומבליט אותו. מרגע שהכותרות מדווחות על הודאה ישראלית בחשדות לביצוע פשעי מלחמה - עצם החקירה חשובה הרבה פחות.
האם המעצר היום קידם את מעמדה של ישראל בחו"ל? חוץ מפגיעה בלוחמים ובלחימה, האם הטמטום של הפצרית ושל מערכת המשפט משרת את 'המטרה' התאורטית? ברור שלא.
מצעד האיוולת, גרסת המשפטנים.
(כמובן, העובדה שמערכת המשפט הישראלית הפכה לחבורת מריונטות של כמה אנטישמים בהאג או בפרוקסי אחר של אויבינו היא טמטום בכל המובנים, שמונע פעולות אפקטיביות נגד ערכאות כאלה, ומתמרץ אותן להמשיך ולפעול נגד ישראל - אבל זה כבר להזדמנות אחרת)

ובפינת האופטימיות:
מותר לקוות שהמצג כלפי חוץ הוא רק תחבולה, ושבפועל השיפור היחסי בתעוזה ובהתקפיות יימשך - ומדינת ישראל לא באמת תשב ותמתין בסבלנות מנומסת עד שציר הנאצים יתקיף את אזרחיה ומתקניה בטילים?

עד כמה האופטימיות חסרת תקנה?

לפתע עלה בי הרהור שאולי אולי הנורמה שישראל 'קיבלה על עצמה' להימנע מפגיעה במחבלים נאצים כשהם בטקס הלוויה
- נורמה מחפירה, מופקרת, אנטי מוסרית -
הייתה רק 'צעד מרדים' והכנה ללוייה גדולה באמת שתהווה חלק ממכת פתיחה למלחמת איראן הבלתי נמנעת.
(אילוסטרציה: מפגן נאצי שמתנהל בשעות אלו ואמור להיות חלק מבנק המטרות הצה"לי)

וואו

רגע רגע רגע, איראן מפזרת איומים בנסיון להביא את ישראל לחתום על עסקת הכניעה?

זה קצת מוזר, האם הם לא שמעו את חבורת השרלטנים שמספרת לנו שעסקת הכניעה הזו למעשה חיונית לבטחון ישראל כי רק היא תביא שלום ובטחון ותסייע לנו לבסס 'קואליציה' שתלחם באירן?

אין ברירה. מכיוון שגנרלים רופסים בדימוס (ובהווה) מדייקים כמו שעון שווייצרי, וכל הבטחה שלהם היא בטון יצוק -
המסקנה הלוגית היחידה שנותרה היא שאיראן משמשת למעשה כפרוקסי של ישראל, ושכעת איראן מנסה לקדם קואליציה אסטרטגית שתלחם בציר האיראני.

די, נו. איני יכול עוד.
זו פרודיה.
הם עושים את זה בכוונה. זה חלק מניסוי חברתי.

תראו, הימים המתוחים האלו מצריכים אחדות.
בימים כאלו אפשר אולי – איכשהו, בדוחק, בחריקת שיניים – להתעלם מחלק מהבעיות החמורות של הרצי הלוי.
אפשר לעצום עיניים מול העדר מוחלט של כריזמה. מול גישה תבוסתנית ואפרורית. מול אפס השראה או מסר מחזק ללוחמים ולאזרחים.
אפשר אולי בקושי גם להבליג על הקשקשת הערכית. על חוסר היכולת לספק תעדוף ברור ומובהק שבו הנצחון וחיי לוחמים ואזרחים קודם באופן מוחלט לחיי האויב. על הורטיגו המוסרי.
בימים טרופים שכאלה בואו נשים בצד אפילו את העובדה שהוא הסכים לאופן המינוי המחפיר שלו – במחטף בוטה, עמוק עמוק בממשלת מעבר. נניח שזה מעול םלא קרה.

יודעים מה, אך ורק לצורך הדיון, נשים בצד גם את העובדה הזניחה והאיזוטרית שהרצי הלוי הוא כנראה אחד ממפקדי הצבא הכושלים בתולדות העת המודרנית - אם בוחנים את הכנת הצבא, זיהוי האיומים, התפקוד בליל השביעי באוקטובר והרשלנות הפושעת בהתמודדות השוקיסטית במהלך הטבח עצמו.
בואו גם נשכח שלמרות 'קבלת אחריות' על המחדל הבטחוני בשביעי באוקטובר הרצי ממשיך בתפקידו כאילו כלום ואף ממנה את בכירי המטכל.
אז אפשר אולי לספוג לא מעט.
כוחנו באחדותנו, לא?

אבל לעצום עיניים מול הטמטום הממאיר שלו? מול השיח האדיוטי שהוא מקדם? מול הססמאות הפתטיות שממחישות איך הגענו מלכתחילה לטבח השביעי באוקטובר?
הו, זה כבר הרבה יותר מדי עבור כולנו

אז קחו לדוגמה את ההצהרות האינפנטיליות שלו על ציר פילדלפי. רק כדוגמא לרפי השכל שמנהלים לנו את המדיניות הבטחונית.
שואל ברצינות, מאיפה החוצפה לשווק לנו את הטמטום הזה?
עד כמה הזוי אפשר לצאת מול פני האומה?
כמה מנותק ומוקף בדוצים ובשופרות דודוצים (דוברי דובר צהל) אפשר להיות כדי לא להבין את האופן שבו אזרח ממוצע יתייחס 'להרגעות' של הרצי ביחס לנטישת ציר פילדלפי?
הרצי אשכרה לא מבין את הבוז הטוטאלי של כל בנאדם עם אונה מתפקדת לסיסמאות מקושקשות על סנסורים ו'סמכו עלינו' וצהל ידע להתמודד ופשיטות על ציר פילדלפי רגע אחרי שנחתום על עסקת הכניעה?

אי אפשר להתחיל להבין את הטמטום הקיצוני הזה.

ושוב, ספק אם צריך להסביר את זה ברצינות,
אבל בואו ניקח רק את המסר הנקןדתי של השופרות שבהן הרצי קורא לנתניהו ללכת לעסקה ומרגיע אותו שמערכת הבטחון תדע להתמודד עם ההשלכות. בציר פילדלפי

אז בואו ניקח רק את העובדות הרלוונטיות שאין עליהן מחלוקת אמיתית:
1. בציר פילדלפי התגלו עשרות רבות של מנהרות כחלק מציר הברחה מסועף ומפותל.
2. במנהרות הועברו נשקים, אמלח, תחמושת, מחבלים ומכונות ייצור.
3. ההעברה התבצעה באחריותם ובידיעתם של המצרים.
4. לפי הערכות, כולל פרסומים מאתמול, רק חלק מהמנהרות אותרו. למעשה, גם אחרי חודשים ברפיח, כל יום כמעט אנחנו מתבשרים על גילוי מנהרות חדשות.
5. ממילא, באופן השוואתי - גם במקומות 'פשוטים' יותר ברצועה, עם חשיבות אסטרטגית פחות, בהם צהל פועל זמן רב הרבה יותר - עדיין לא נחשפו כל המנהרות.
6. לפי הפרסומים, ממש כעת טונות של אמלח ותחמושת מחכים להעברה בצד המצרי.
7. גם אם נניח שלא יהיה זמן לחפור מנהרות חדשות, די במנהרות בודדות ושמישות כדי לתספק מחדש את רצועת עזה.
8. במשך עשרות שנים ישראל נמנעה מלהכנס לרפיח.
9. החודשים הבאים יהיו רגישים במיוחד מבחינה פוליטית לממשל ביידן.
10. אחרי הסכם הכניעה, צפויים עזתים רבים לחזור לאזור רפיח.
11. לפני הכניסה הקודמת לרפיח - נוהל תהליך סיזיפי, בפיקוח אמריקאי, של הכנות ותכנון פינוי האוכלוסיה.
12. על פי הפרסום מאתמול גורמי השטח סבורים שהרצי וגלנט שוגים ומצויים עמוק באותה קונספציה - ושיציאה מציר פילדלפי "מסוכנת לבטחון ישראל" ותפתח מחדש צינור חמצן לחמאס.

ובקיצור:
ישראל לא גילתה את כל המנהרות, וממילא לא יכולה לזהות או לחסום את הברחת הנשק והאמלח. גם אם ישראל תזהה נסיון, הסיכוי לכניסה שואף לאפס. גם כשמנטרלים את ההשלכות הרגשיות (שעתיים לפני שחרור חטוף, יכנסו כדי לעצור תנועה חשודה?) הנסיבות הפוליטיות והטכניות לא מאפשרות פעולה כזו.

אז גם לפני שדיברנו על חזרת המחבלים לצפון הרצועה, על שחרור מאות מחבלים, על המחיר הכבד מנושא ששילמנו על עסקאות דומות, על גזירת גזר דין מוות על החטופים האחרים, על הפקרת הצפון, תבוסה מול איראן ששועטת לגרעין, התמריץ הטוטאלי לחטיפות ופיגועים עתידיים, והפיכת סינוואר וחבורתו למנצחים הרואיים -
די בהזיית ציר פילדלפי בכדי להתנגד לעסקת כניעה שכזו.

ספק רב אם זה בטופ 500 נושאים חשובים במציאות הכאוטית הנוכחית, בטח כשגנץ בחר לעזוב את הממשלה באמצע מלחמת קיום והנושא הפך לאנכרוניסטי, אבל כל הטיעון פה מוזר..

מה זו הכותרת המוטה הזו? מנהל תקין זו 'נקמה'? התנהלות נורמטיבית של ממשלה מתפקדת היא גחמה?
ובכלל, יש למישהו ספק שאם זה היה נתניהו הנרטיב התקשורתי היה הפוך ב-180 מעלות? שההתמקדות הייתה בבזבזנות ובחריגה מהנהלים? שאולי גם היו נשמעות דרישות לפתוח בחקירה? שעוד היינו מקבלים מהדורות עם מבטים חמורי סבר למצלמה מדברים על "פרשת 70 אלף"?

הרי מה היה לנו פה?
בני גנץ נסע בשליחות פרטיזנית מטעם עצמו כדי לקדם מדיניות עצמאית בניגוד מוחלט להסכמת הממשלה שבה הוא חבר מול גורמים מדיניים בעולם.
אז איפה בכלל הדיון פה?

אם אתם אי שם עמוק בשיח הביבי ורק לא ביבי, פשוט קחו לכם תמונת מראה.
דמיינו לכם את בן גביר נוסע מחר בבוקר, כשר לבטחון לאומי, בניגוד לנהלים ולעמדת והוראת ראש הממשלה כדי לקדם תפילה בהר הבית עם סנטורים רפובליקנים או גורמים אוונגליסטים -
מישהו היה חושב שצריך לשלם לו על זה מכספי משלם המיסים?

די, נו.
ביביביביביביבי ורק לא ביבי. הבנו.
אי אפשר לנסות קצת פחות מטומטם?

באחד מהפוסטים הראשונים בפייסבוק ז"ל כתבתי "שהשמאל לא מנסה לנצח את הדיון אלא למנוע אותו מראש".
אם לפני כמה שנים הטענה הזו הייתה צריכה ביסוס מסוים, היום זו כבר אקסיומה שברורה לכל אזרח.
הדוגמא הקלאסית לכך הוא הנסיון האלים, הבריוני והעברייני להשתיק את פורום קהלת.

וזה מצחיק.
כי מדי פעם נשמעת האמירה החלולה כאילו הבעיה היא לא עם התוכן הימני אלא עם הצורה. בהתאם לטענה, הבעיה של השמאל היא לא עם הימין - או עם הדמוקרטיה בכלל - אלא עם צורת הביטוי של אותה עמדה.
הבעיה, כך מספרים לנו, היא רק עם נציגי הציבור. עם צייצן זה או אחר. הבעיה היא, כביכול, עם 'דודי אמסלמים' שמקללים, 'גולדקנופפים' שלא משרתים ומכונת הרעל הפרסונלית והאכזרית.
הימין 'השפוי'? בהחלט משמיע טענות מעניינות.
חבל שלא נותנים לו ביטוי.

המלחמה המופרעת בפורום קהלת הייתה ההמחשה המושלמת למה הטיעון הזה מגוחך.
למה ההשתקה משמאל היא מטרה ולא אמצעי.

כי הרי החבר'ה מפורום קהלת הם מנומסים עד אימה. חוקרים. אקדמאיים. מילואימניקים מסורים. חנונים אמיתיים. בחורים טובים במלוא מובן המילה (בעיניי טובים ונחמדים מדי, בכל מה שנוגע לאפקטיביות והשגת יעדים, אבל זה כבר לפעם אחרת).

ועדיין, כולנו זוכרים ומכירים מה היה פה בנסיון להשתיק אותם.
אלימות, פיצוץ כנסים, פלישה לשטח פרטי, השחתת רכוש, רדיפת תורמים, מתקפות בלתי פוסקות ואיומים פרסונליים מפורשים ומאפיוזיים (שלמרבה הצער במידה רבה השפיעו על חברי הפורום ובכיריו).

אין הרבה דברים יותר יעילים לאזרח העייף והאכפתי מאשר לתרום כמה שקלים בחודש לארגונים אזרחיים שמקדמים מדיניות שהוא תומך בה.
תמריצים זה הכל.
אסור שהבריונים ינצחו.
אסור שההשתקה תישא פירות.
אסור שמשפטנים, אנשי מקצוע ואקדמאים שירצו לבטא עמדות ימין מנומקות יהיו חייבים להסתיר את זהותם בחשבון אנונימי זה או אחר.

אסור לתת להם למנוע את הדיון.
https://www.charidy.com/f.kohelet

שיטוט מהיר בטוויטר - תעלת הביוב שבה אם נרצה ואם לאו מתעצבת החשיבה הציבורית - מספיק להבהיר שהשמאל נמצא מזמן בפסיכוזה המונית.
פסיכוזה שכולה טמטום.

ולאסוננו, זה לא רק השמאל הקיצוני - גם אם הם היד שמנענעת את העריסה המטורפת הזו - אלא גם השמאל הציוני.
זה שאיתו אנחנו אמורים לנצח את מלחמת הקיום הזו.

יש פה מחנה שאחרי התאוששות קצרת-מועד מיד אחרי טבח השביעי באוקטובר, שוב איבד כמעט-לחלוטין את היכולת לחשוב באופן צלול. להסתכל למציאות בעיניים.

ואי אפשר לשכנע אנשים סבירים להיצמד לדף מסרים כל כך מטומטם ורדוד בלי שנאה ומחנאות עיוורת.
בלי תיבת תהודה שמשתקת טיעונים או חשיבה ומעודדת שנאה.
זו בדיוק הסיבה שהטמטום בשמאל הוא לא באג אלא פיצ'ר.
רק טמטום מוחלט יכול לשמר את אותן עמדות אידיאולוגיות שהביאו אותנו לשביעי באוקטובר.

ולכן הדבר הכי הכי חשוב זה לפני הכל - לא להיות מטומטמים.
חייבים להלחם בטמטום.
חייבים להקפיד להשתמש כל הזמן - בדיונים ועימותים ואפילו, ואולי בעיקר, מול עצמנו - בהסברים רציונליים המבוססים על עובדות, טענות ובחינת חלופות מעשיות.

אין לנו סיכוי לשרוד פה בתרבות המבוססת על טמטום, שנאה ופופוליזם.
הטמטום הוא סכנה אסטרטגית.

ושוב, אותם אנשים בדיוק שקראו בגרון ניחר להשמדת החמאס - וקידמו באופן גורף את כיבוש הרצועה ולחימה בחמאס במחיר של מאות לוחמים צעירים -
כעת מסבירים למה עסקת כניעה שתשקם את החמאס ואת עזה תמורת מספר זעום של חטופים חיים היא המוצא היחיד.

אותם אנשים שמבקרים (במידה רבה של צדק) את נתניהו שעמד בראש הממשלות שלא פעלו בעזה במשך שנים מחשש למאות רבות של הרוגים - מציעים לחוס על החמאס בגלל שרצח מספר חטופים.

אותם אנשים שהזכירו (גם אם בצביעות רבה) את נתניהו על כניעתו ללחץ השמאל והתקשורת בעסקת שליט -
לא מתביישים לתמוך במקביל בעסקה גרועה פי כמה שמוצעת אחרי שכבר כולם פה מבינים את מחיר הכניעה.

אנשים שרק הרגע דיברו על האסון הישראלי בהתמכרות לשקט ובדחיית תשלומים זמנית שצוברת ריבית -
כעת מבקשים להכניס את המדינה לגרעון בטחוני-לאומי חסר תקדים שגובל בפסיכוזה.

הרבה יותר מדי אנשים שכמעט ואיבדו את היכולת לחשוב.
שכבר לא מסוגלים למינימום של קוהרנטיות.

וההשלכות המתחייבות של הרגרסיה הקוגנטיבית המוחלטת של רבים כל כך בשמאל הציוני - אחרי תקופה קצרה של פיכחון וענייניות בסמוך לשביעי באוקטובר - הן החזרה של מערכת המשפט להשתוללות מוחלטת.
השתוללות חמורה מאי פעם.

אם בשבועות הראשונים אחרי הטבח שופטי בגץ הבינו את רוח הבייס ודחו באופן זריז והחלטי עתירות קשורות - כשגם ארגוני השמאל שחלקם נשאו באחריות ישירה לקריסת הפרימטר, הפחיתו במספר העתירות שהוגשו -
היום שופטי בגץ כבר איבדו כל רסן.
הייתי כותב שחזרנו לשישי באוקטובר, אבל המציאות כנראה חמורה יותר.

יש עשרות הליכים שערורייתיים ואולי אעשה בהזדמנות סדר.
אבל הנה, טרי מהיום בבגץ וואליד דקה.
*שלושה שופטים מסרבים (מטעמים 'פרוצדוראליים') לצירוף אבא של חטוף והשמעת קולו כראוי בדיון שיתקיים מחר (ברביעי) בשעה 11:00 באולם ג' בבית המשפט העליון.*

אתם בכלל קולטים את הטירוף?
והכל בהליך שבו בגץ כבר העניק צו על תנאי (!!) בענין החזרת גופתו של המחבל המתועב וואליד דקה -
תוך פגיעה ישירה בשחרור החטופים ובמנופי המיקוח שמצויים בידי ישראל.

ולמי שחושב שמדובר בכתיבה צינית,
הנה הצו ששלושה פוליטיקאים בגלימה - בשבתם כממשלת על - אשכרה הוציאו בענין "גופת המנוח (!!) ואליד דקה" ולנוכח הצורך ההומני העז "להביאו לקבורה מיידית.. לפי מצוות דתם ואמונתם של בני משפחתו".

כי הטמטום בשמאל הוא לא באג אלא פיצ'ר.
כי אימוץ חשיבה אמוציונאלית ומטומטמת להחריד הוא האמצעי *היחיד* שיכול להביא אנשים רציונאליים בשמאל המתון, ציונים עם תוכנית עקרונית לגדל את משפחתם וילדיהם בישראל - לאמץ מדיניות התאבדותית שמשחקת לידי אויבינו הקרובים והרחוקים ומפחיתה באופן דרמטי את סיכויינו לשרוד בשכונה הקשוחה הזו.
(ואכן, מדובר במשפט שהוא מופת של טמטום. אפס פרקטיות. אפס חיבור למציאות. אפס קוהרנטיות. מאה אחוז נסיון עלוב להשתיק חשיבה ממשית בדבר ההשלכות של הפסד מאז'ורי וחמור בסדרי גודל מהסוג שסינוואר, איראן, נסראללה, בלינקן והתקשורת הישראלית מנסים לארגן לנו)