אז למה הדיון על אפרופים ועניין 'ביבי כבישים' מעורר כל כך הרבה אמוציות?

אשתדל לכתוב בהרחבה לכשיזדמן אבל בינתיים ננסה לעשות את זה פשוט וממעוף הציפור –
המחלוקת הכי יסודית ועמוקה בעולם המשפט טמונה בשאלה האם השופטים יפרשו את המציאות כפי שהיא, או כפי שהיא צריכה להיות (בעיני השופטים).
וזוהי ליבת המלחמה סביב הפרשנות תכליתית.

ולכן, בעניין החוזי (כמו בעניין החוקתי) השאלה היא האם בית המשפט *מיישם* את החוזה (או את החוק) או *מעצב* אותו. ככל שבית משפט רואה עצמו כסוכן שינוי חברתי ולא כפרשן מקצועי שמתחקה בדווקנות אחר הלשון לשם אומד דעת הצדדים –
כך הוא ייטה לבחון גורמים אמורפיים חיצוניים (הגינות, תום לב, תקנת הציבור, אינטרס ציבורי וכד') וכך אי הוודאות החוזית והחוקתית-ציבורית יהיו גבוהים ומטרידים יותר.

אז בקיצור, כשמשתחררים מהז'רגון השאלה סביב הלכת אפרופים, ובעיקר סביב הרטוריקה שהו, היא לא רק אזרחית-משפטית אלא חוקתית-פילוסופית-כלכלית וחברתית. השאלה היא קודם כל מה מעמדו של בית המשפט בחברה מתוקנת,
והאם בית המשפט משמש כשחקן נוסף על המגרש היוצר, או משמש כמשקיף חיצוני המגשים על פי כללים ברורים את רצון הצדדים (בחוזה ובחקיקה).

האם הפסיקה בעניין ביבי היא ביטול מוחלט של הלכת אפרופים? כמובן שלא.
האם היא חשובה ומעניינת? בוודאי (בטח ביחס לסוגי חוזים מסוימים שבמידה רבה מוחרגים מתחולת ההלכה)
האם היא טומנת בחובה רוחות של שינוי? אולי
האם זה שינוי מהותי ועמוק כמו שמנסים להציג אותו? חוששני שלא. בטח לא כמו שהייתם רוצים לראות.

אבל היי, שווה בהחלט לעקוב האם ואיך יגיבו יתר שופטי העליון למיני-סערה הזו (אגב, מהמר שמצד ביבי כבישים תהיה בקשה לדיון נוסף בגלל ביטול 'ההלכה', כביכול, ואז חיות - שכנשיאה מכריעה לגבי דיונים נוספים - תנסה לצנן מעט את ההתלהבות ולמסגר שוב את משמעות פסק הדין)
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\490\076\f12&fileName=18076490.F12&type=4

ועוד הערה למשפטנים:
האינטרס של שקד ועוזריה לחגוג את המינויים הוא ברור ומובן. אבל קשה מאד להשליך מחוות דעתו – האנליטית, המרשימה, הבנויה היטב – של גרוסקופף, שבפסק הדין מחלק ביד אמן את סוגי החוזים והדרישות שבהם לאור הדרישות הנורמטיביות הרלוונטיות (שמבדילות בין חוזה עסקי, חוזה צרכני וחוזה בין צרכנים) -
קשה מאוד לחבר את הגישה הזו לעמדתו המסתמנת בפרשנות חוקתית, אקטיביזם ופרשיות בוערות.

יותר מכך, התזה הזו די מתנגשת עם פסיקות שגרוסקופף כבר הספיק לנפק בעניין ביקורת שיפוטית ופרשנות חקיקה של העליון.

כך, בבר"מ 2283/18, נצמד גרוסקופף לשיטה המסורתית בעליון, וקבע מול דעתו החולקת של אלכס שטיין, כי:
"בבחירה בין נאמנות ללשון החוק לבין נאמנות לתכלית החוק, מקובל עלינו כי יש להעדיף את הפרשנות המשרתת את הגיון החוק על פני הפרשנות התואמת באופן דווקני את לשונו. כך נהגנו ביחס לפרשנות חוקים בעבר – וכך ראוי כי ננהג ביחס לפרשנות חוקים גם בעתיד"

(בקיצור, החגיגות *הפוליטיות* סביב מינוי גרוסקופף מעט מוקדמות. לתפיסתי, דווקא כי הוא שופט מבריק מוכשר ויצירתי, גרוסקופף שעתיד לכהן שנים רבות ואף להיות נשיא בהתאם לעקרון הסניוריטי - עלול להיות מסוכן ואפקטיבי פי כמה ביחס לבינוניות האנליטית שאפפה את העליון בהובלת בייניש נאור וחיות)

צ'מעו, לא יודע למה זה עדיין מעצבן אותי אבל זה מדהים עד כמה ליברמן אימפוטנט וכלומניק. מדהים. אשכרה ניסוי חברתי.
עזבו לחסל את הניה או סתם להניע מהלך לטובת איזשהו אינטרס ימני מובהק. על זה כבר ויתרנו.
אבל מה נסגר עם זה שהבדיחה הזו אפילו לא יכול לבחור בין נתניהו לגנץ.
תגיד, אתה בסדר? תחליט על מישהו ותתקדם, מה אתה חותם לשניהם? כמה נמוך ומטומטם עוד אפשר לקחת את המערכת הפוליטית הזו?!
(וכמה רופסת צריכה להיות התקשורת כדי להתייחס אל הציניקן המושחת הזה ברצינות לכאורית)

משלים מהטוויטר:

במחילה, 'שכונה' זה כשפרקליט מגיע מרושל לדיון,
אבל כשתיק הרה גורל, כנראה המשמעותי בתולדות המדינה, מוגש תוך זלזול בוטה והתעלמות מופגנת מהוראות ס' 85 לחסדפ - רק כי למישהו בער, משום מה, לשחרר בדחיפות את כתב האישום -
זו לא שכונה,
אלא עוד אינדיקציה למערכת פוליטית ושיכורת כח שלא בכדי איבדה את אמון הציבור.
https://twitter.com/netaelbandel/status/1201462891616051200

שואל ברצינות, אנשים הגונים בשמאל, איך אתם לא מתביישים מול הריקבון הבלתי נסבל במערכת אכיפת החוק? כמה חזקה השנאה לנתניהו שאתם מעזים לא למחות מול הטרלול הזה?

בכנות, כשרואים את ההתנהלות המחפירה של המערכת ובכיריה, מערכת שבתיק רגיש ונפיץ שנמצא בלב הזרקורים עשתה במשך חודשים כמעט כל עוולה שהייתה יכולה לבצע באופן תיאורטי
-החל מסחיטה באיומים של עדים ועד פרקליטה אחראית שנוסעת לספארי במקום לנכוח בשימוע של ראש ממשלה שטוען לחפותו -
קשה שלא להיזכר בטראמפ משוויץ שהוא יכול לעמוד באמצע השדרה החמישית ולירות באנשים, ועדיין לא לאבד בוחרים.

זה באמת בלתי נתפס. יש בשמאל חסידים כל כך שוטים של המערכת שספק אם יש עוד כשל של שי ניצן וחבורתו שישכנע אותם שמערכת המשפט שלנו חייבת לעבור תיקון דרמטי באופן מיידי.

נו באמת, ימנים, למה אתם קטנוניים, מה כאן הבעיה?
סך הכל מנדלבליט יחווה דעה על עמדת השר,
ואז יתנגד,
ואז יחליט בעצמו מי ימונה (בניגוד עניינים מופרע),
ואז ירוץ להגיש עתירה,
ואז יחליט מהי עמדתו המהותית של 'השר',
ואז יאסור על השר לייצג את עצמו,
ואז יטען בבית המשפט (אולי מול הרכב בראשות פוגלמן, שיתודרך כבר במייל) מהי עמדתו המהותית של השר.

מה כאן לא תקין?
הכל טוב, תמשיכו הלאה, אין כאן מה לראות. שלטון פקידים זו סתם סיסמה של ימנים אנאלפאבתים שמקללים בהפגנות.

https://twitter.com/netaelbandel/status/1201478957369102336

ושוב, בפעם המיליון, מסתבר שסוכן הטמטום הנמרץ נדב איל, מפיץ בפייסבוק פייק ניוז משפטי בוטה החלטי ומלא פאתוס (עם אלפי לייקים ושיתופים, כמקובל בז'אנר הטמטום).

הזמן יקר,ולכן מבין אינסוף הטעויות, השקרים וההוצאות מההקשר אתמקד בלב הטיעון שקובע נחרצות -בניגוד לחוק, להגיון וכפי שאראה אף לפסיקה- כי יש כורח משפטי להתערב בסבירות הענקת המנדט ע"י הנשיא.


פייק ניוז נדב איל פרק 434738, יאללה יצאנו לדרך:
1. לפני הכל יש כאן פן מהותי. הנושא לא שפיט וכל התערבות תדרוס את הפרדת הרשויות, תהווה הפיכה דה-פקטו ותעמוד בסתירה לאופיו החוקתי של מוסד הנשיא הא-פוליטי במהותו.

2. הלאה. גם מבחינת גישה, אין לעותר רגיל כאן זכות עמידה. הדברים אמורים ביתר שאת כיוון שיש כאן נפגע 'ישיר' מהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו (בני גנץ, כמובן)

3. ועוד, נדב שכח (או הסתיר) שמכח ס' 13(א) לחו"י, לנשיא חסינות על "דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו" כך שתקיפה ישירה לא אפשרית (הנשיא אף לא יכול לשמש כמשיב)

במקרה שלנו, ההחלטה מוקנית באופן בלעדי לנשיא, ולנשיא בלבד. לכן אין כאן אפשרות לבצע תקיפה עקיפה במקרים חריגים שבחריגים (כמו בחנינה,שם אפשר *תאורטית* לתקוף את חתימת הקיום של שר המשפטים)

4. מקוצר היריעה לא נרחיב גם על ההרמוניה החקיקתית הנדרשת לנוכח ס'4(א) לחוק החסינות, על ס' 18(א) לחו"י הממשלה ותכליתו הברורה למנוע הדחה עד פס"ד חלוט ללא אישור הריבון, או על רציפות הממשלה החוקתית לפי ס' 30(ב)(אותה מסתיר איל, תוך עיוות בוטה של החוק).
אבל בואו נגיע לשק"ד הנשיא, האם הוא אכן "רחב מאד"?

5. וכאן, בפועל, סמכות הנשיא המפורטת בס'7(א) חוק יסוד הממשלה, ברורה, תחומה, ומבוססת על התייעצות עם נציגי סיעות בכנסת ובחינת סיכויי המועמד להקים ממשלה.לשון החוק, הפסיקה והספרות בנושא (רובינשטיין ומדינה) תמימי דעים - שום מקום לשיפוט מוסרי.
הכל בניגוד מוחלט לטענת איל.

6. ואם בכך אין די, איל מתעלם מכך שבשלב הכרונולוגי נוכחי -הטלת המנדט לפי ס' 10(ב) ע"פ חתימות- אין לנשיא שק"ד בכלל. החוק בכלל לא נותן לו מרחב החלטה כלשהי.

7. אבל עזבו הכל,
איל, כמו יתר הליצנים שמלעיטים את הציבור בטמטום, מסתיר (או פשוט לא יודע) שבגץ עצמו - בהרכב אקטיביסטי למדי - זרק ממש לא מזמן את טיעון סבירות 'המנדט של הנשיא' מהחלון. דחיה על הסף, אפילו מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
כן, כן. זו הרמה. היה כבר פסק דין והפוסט לא מזכיר אותו במילה. עד כדי כך מזלזל איל בקהל שלו.

8. זה באמת מדהים. עזבו את החוק. עזבו את ההגיון. עזבו את הטרלול בהתערבות שיפוטית בנושא כה רגיש.
קחו דקה. קראו בעצמכם את ההלכה שקבע העליון בעצמו (2848/19, בהרכב די אקטיביסטי) ותגידו לי איך צריך להתייחס להפצה כה ויראלית של הבלים (ע"י עיתונאי!) כתיאור מצב משפטי אובייקטיבי. כמה נמוך הגענו.

9. ונזכיר, לסיום - גם אם היינו מתעלמים מכל השקרים וההטעיות והפסיקה הברורה בעניין מניחים שבגץ אכן חייב להתערב בהחלטת הנשיא, מה הסעד? מה בעצם הולך לקרות?
האם בגץ -לשיטת איל- יידרש להורות לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על גנץ? והרי בהעדר רוב הוא ממילא לא יצליח להרכיב ממשלה? אז אולי בגץ יכריח את המדינה ללכת לבחירות חוזרות? ואולי, בעצם, בגץ יורה לגוש הימין בצו ביניים לתמוך בגנץ מכוח עקרונות הסבירות? כמה מטומטם צריך להיות בשביל לזרום עם התזה הזו?

ומילה לסיכום השרשור:
ברור לי שהבייס הנדבאילי דחוס כל כך עמוק בתיבת התהודה עד שכמעט ואין עם מי לדבר שם.
ככה זה, למרבה הצער, הרוב המוחלט בשמאל לא איתנו בשיח פתוח וענייני. הם תקועים בפוזיציה שמבססת בכל מחיר מדיניות אד-הוק שחותרת למטרת העל החשובה, המקודשת ואולי היחידה שנותרה -רק לא ביבי.

ובכל זאת, האמת ראויה להיכתב, ואני על עומדי אעמוד.

מקורות לינקים, סימוכין והרחבות לניתוח הפייק של נדב איל:
1. הפוסט של איל - עם 7,500 לייקים, 2,700 שיתופים (!), ופער בלתי נתפס בין נחרצות המסר לשקרים, להטעיות ולהוצאות מהקשר בעובדות ובטיעונים שמובאים בפוסט.
https://www.facebook.com/NadavEyalDesk/posts/3049547798393362?__xts__%5B0%5D=68.ARBv6zxyZFQrR6HmUp1OnnJtcM_bD5H28MDL7X47-NKg6LLSHsQI0SBg8A33hDihYBbR5mtVVOSiPLZwqEGKhlHofR1Q-D3qXtz73KSEANWL9iBzQK_jlpsGCKyb0pXTzuBRXybObi6d7X2kvD5Z55gFkfUN06lr1_VZr54NAzgu-srFIJ8GRG5vg5kNO7gu3ly6mKX0C7-w9hypHsiiM75OvD9cHgK7pkxjRWp6byQvCxgRzTx-feyzYNmyxPGOIWK5j9yRsJrtt-oi4QFHjyJLAATdlgcwzIT6hMJ993f3ZdfHkV31fELXc1mlsU0iDYhvEHBplTn6G7W2eUNMBiorDQ&__tn__=K-R

2. חוק יסוד: נשיא המדינה - ראו בס' 13(א) https://m.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod8.pdf

3. הקביעה הברורה של המשך כהונת ראש הממשלה תחת כתב אישום - ראו בס' 18(א) לחו"י הממשלה בעניין פס"ד חלוט. וכן בעניין התכלית, ראו בטור של עמית סגל - https://twitter.com/amit_segal/status/1200312580646088704?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Eembeddedtimeline%7Ctwterm%5Eprofile%3Aamit_segal%7Ctwcon%5Etimelinechrome&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.amitsegal.co.il%2F
ובפרוטוקול עצמו - https://t.co/wsSbqjKIud

4. מעמדו של ראש הממשלה בממשלת מעבר - ראו בס' 30(ב) לעניין רציפות הממשלה. שימו לב שבפוסט איל כותב שהחוק מגדיר את הממשלה בתור "הממשלה היוצאת" בעוד שהחוק קורא לה כך רק פעם אחת, וגם אז לשונית כדי להבחין מ"הממשלה החדשה" המופיעה בצמוד ומהותית דווקא כדי להעצים את סמכויותיה - "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה ..תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה".
בקיצור, גם כאן איל משקר לעוקביו.

5. מעמדו הא-פוליטי של הנשיא- ראו, לדוגמה, ברשויות השלטון ואזרחות – המשפט החוקתי של מדינת ישראל, רובינשטיין ומדינה עמ' 1051
וכן בעניין שיקול הדעת המוגבל של הנשיא לאתר רוב של 61 לחבר כנסת ברובינשטיין ומדינה בעמ' 824-825.

6. הסתירה להלכה שקבע בגץ עצמו - ראו בבגץ 2848/19 עו"ד שחר בן-מאיר נ' בנימין נתניהו, חבר הכנסת ה-21 בפסקאות 4-10 שמציין ומפרט את הרציונאלים לעיל - https://www.dok.co.il/files/doc/19028480.Y01.pdf

וואו, זה מעולה. חשוב ממש.

והנה כרונולוגיה של נצחון ככל שהולכים לבחירות שלישיות:
1.ביטול פריימריז
בליכוד
2. זעם במחנה סער ("צפון קוריאה", "זה לא הימין של בגין")
3. פרישה דרמטית של סער
ושות' (אולי שקד ובנט יחברו, בהעדר תוכנית עסקית)
4. הקמת מפלגת ימין-מרכז-לאומית-ליברלית-אנטיביביסטית.
5. מתחילים עם 13 בסקרים.
6. קמפיין בחירות סוער, מלחמת עולם בין סער לביבי, ("סער הוא חלק מגוש השמאל") קרבות ציוצים עם יאיר.
7. בקו הסיום, סער עם עשרה מנדטים בקלפי.
8. פיוס אחראי בתיווך בכירים בליכוד ("לא נגרר לבחירות בפעם הרביעית!")
9. איחוד מפלגות בין סער והליכוד.
10. הקמת ממשלה.

(להלן יכונה התרחיש, לחובבי הז'אנר: נוהל דמבלדור וסנייפ)
https://twitter.com/YakiAdamker/status/1202270526468743170

ראשומון
1. טוב, זה מדהים.
במשך שנתיים קראנו ושמענו בכל פינה, כולל בכתב האישום, שהנוקאאוט הראייתי של הפרקליטות בתיק 4000 זה סרטון "הערבים נוהרים" שנתניהו הצליח לדחוף לוואלה ביום הבחירות.

2. והיום אני רואה בפעם הראשונה, במסגרת כתבה במקור ראשון, תמלול בלתי נתפס שבו עורך וואלה באותה תקופה אבי אלקלעי מודה בעצמו במהלך החקירה שלמעשה לא רק שוואלה לא תיעדף את נתניהו אלא שבפועל וואלה ואלקלעי אפילו עיכבו את ההעלאה כדי שזה לא ישרת את נתניהו ולמעשה, כך אלקלעי בעצמו, רק בסוף "לאחר שזה עלה בכל האתרים - זה עלה גם בוואלה".

3. רגע, עזבו שוחד, כשחושבים על זה, איך זה שעורך כלי תקשורת מוותר על אייטם כל כך חם רק כדי לדפוק את נתניהו? ובכן מהכתבה אפשר ללמוד באופן די מדהים - גם זה בפעם הראשונה למיטב ידיעתי - שאלקלעי עורך וואלה (שמונה בשיא 'תקופת השוחד', כן?) היה שמאלני רדיקלי באופן כמעט בלתי נתפס.
כך, מהתמלילים עולה כי אלקלעי הודה בעצמו כי כעורך האתר הוא פמפם במערכת ובעובדים תחושת ומאבק בנתניהו ("המוטו שלי היה במערכת שביבי הורס את המפעל הציוני") כולל איבה ושנאה אישית (כינה את נתניהו ומשפחתו "כלבים מתועבים") ומאבק פוליטי ערכי של בני האור ובני החושך (הגדיר את ממשלת הימין בתור "שלטון הרשע").

4. ושוב, אלקלעי מונה ב2015 וכיהן עד סוף 2016, תקופת השיא בעסקת השוחד הנטענת,
האם המינוי של עורך ששונא את נתניהו משפחתו והימין היה לשיטת הפרקליטות חלק מ'שוחד המיליארדים' נטול הראיות?
איך לעזאזל הפרטים האלה מתיישבים עם התזה הבסיסית של כתב האישום?

5. אבל זה לא נגמר, מהתמליל המפורט שם מסתבר שחפץ הודה שהאינטנסיביות של נתניהו מול אלוביץ' בבחירות - שהוצגה ע"י מדבררי הפרקליטות כאקט מובהק של עסקת שוחד - הייתה אקט רגיל לגמרי מבחינת נתניהו. בניגוד לנטען חפץ מספר בעדותו שהיחס הזה לאלוביץ' - שלדברי הפרקליטות ביטא יחס שוחדי - "לא שונה בכלום מאחרים". למעשה מהתמלילים מוכח שבתקופת בחירות נתניהו פנה בלי סוף ובלי אבחנה לבוסים הגדולים מכל הערוצים: לאלי עזור ממעריב, לקשת, לחדשות 2, למוזס, לישראל היום ולכל מי שזז. בלי סנטימנטים, ובלי קשר לרגולציה.

6. אז לסיום, קחו לכם תרגיל מחשבתי:
קראו את פסקה 32 בכתב האישום (מצ"ב) פסקה מרכזית שעוסקת בשוחד הבחירות בעסקת וואלה ומתארת בדרמטיות איך "הנחה הנאשם נתניהו ואת חפץ להעביר לנאשם אלוביץ' וישועה סרטון" (הטעות התחבירית במקור, עד כדי כך כתב האישום רשלני) וכמה ההנחיה הזו חריגה ודרמטית.
ממליץ לקרוא את זה דרך עיניים נורמטיביות של איש שמאל שבתוך תוכו די רוצה להאמין שביבי מושחת אפלולי שלקח שוחד.
די משכנע, לא?

7. ורגע אחרי שמסיימים את הפסקה בכתב אישום, קראו אותה שוב, אבל כעת עם הקשר מלא של כל הראיות והתמלילים שתראו כאן למטה ששופכים אור שונה לגמרי על המודעות של נתניהו
(נתניהו פנה לכל הבוסים ולא רק לאלוביץ', היה צריך לדחוף במיוחד כי עורך וואלה שמאלן קיצוני, בפועל הפרסום עוכב דווקא כדי לא לסייע לנתניהו, בסוף הועלה רק בלית ברירה ורק אחרי שכבר עלה אצל כל המתחרים וכו')

8. אז אני שוב שואל,
יש בנאדם אחד - מימין או משמאל - שיכול להסביר לי באיזה עולם אני אמור להאמין שאנשים שניסחו וחתמו במודע כתב אישום כל כך מניפולטיבי ומטעה (שלא לומר שקרי) -
מבקשים בכנות את האמת והצדק?
באיזה עולם אפשר להצדיק ניסוח כל כך מטעה באישום 'סטרילי' שחתום עליו היועץ המשפטי לממשלה?

(נ.ב זה שאנחנו רואים את כל התמלילים האלו פעם ראשונה, אחרי שנתיים של הדלפות מדי ערב, זה כי פרקליטי נתניהו הם אלו שהדליפו את הכל, כן?)

לינקים מקורות וסימוכין:
1. ההודאה של אלקלעי כי הוא עיכב בכוונה את הפרסום של הסרטון כדי לא להשפיע לטובת נתניהו ושחרר אותו רק בשלב מאוחר - https://pbs.twimg.com/media/ELDB7HSWwAAD9JU.jpg

2. לשלל הקללות של אלקלעי ומלחמה שלו בנתניהו מתוך המערכת - https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/187123/

3. והנה חפץ מספר שבזה שהוא התקשר לאלוביץ' זה היה כמו שהתקשר לכולם: שוקן, קשת, רשת, ורטהיים, מוזס (ולפני זה מובאים עזור ממעריב ו-103, ברץ ממידה, ישראל היום וכו') - https://pbs.twimg.com/media/ELDB7x_WsAA6KSx.jpg

4. וזו פסקה 32 מכתב האישום לשם התרגיל המחשבתי.
אגב, באמת שלא יודע מה יותר מופרע, זה שכתב האישום הכי חשוב בתולדות המדינה לא עבר הגהה, או זה שהוא מציין 'עובדות' בצורה כה מטעה ומניפולטיבית
(גם אם נניח שטמקא כערוץ הבית של לפיד והרצוג אכן לא העלו את הסרטון עצמו, פרקליט מטעם המדינה, סיביל סרבנט לכל דבר, לא יכול לנסח כתב אישום באופן כל כך שקרי ומטעה כשתמלילי העורך מצהיר שכל המתחרים שלו העלו לפניו) - https://pbs.twimg.com/media/ELDB8QVXsAEFCsg.jpg

5. ובשולי הדברים, העובדה שהציבור הישראלי נחשף בפעם הראשונה לתמלילים הדרמטיים האלו - וגם זה באופן לא בולט במוסף 'דיוקן' של מקור ראשון - רק *אחרי* שהוגש כתב האישום, ואחרי עשרות פעמים שהתזה של הפרקליטות נפרשה על גבי המסכים ללא שום הפרעה -
היא לא פחות ממחדל של הצוות המשפטי של נתניהו.

כששי ניצן מוריד את המסכות
1. שי ניצן, כמו שי ניצן, עושה את זה מהמקפצה. בלי להתחמק, בלי להתבייש, בלי לספור אף אחד, בהיבריס חסר מעצורים.
עכשיו כתבתי את זה מיליון פעם, אבל מכיוון שקשה להפריז בכמה שזה משפיע על חיינו, ראוי לכתוב את זה בפעם המיליון ואחת.

2. כפי שיואב דותן ניתח במחקריו באריכות,מחלקת הבגצים היא המחלקה הקדמית של בית משפט העליון.
למעשה, מחלקת הבגצים (בליווי היועמש) לא מייצגת את המדינה מול שופטי העליון, אלא מייצגת את שופטי העליון מול כלל רשויות המדינה.

3. כי מחלקת בגצים היא-היא הרשות המבצעת. לפרקליט מחלקת הבגצים בדרג זוטר-בינוני יש יכולת יוצאת דופן (במונחי שירות ציבורי) למשוך, ללחוץ, לתאם, לאיים, להניע ולבלום כל גורם ותוכנית של הממשלה ושריה. והכל (איך לא) בשם ערכים מופשטים ומושגים אמורפיים כמו סבירות, מידתיות והאינטרס הציבורי שהפרקליט יודע להעריך ולכמת. (למד מפיו הקדוש של שי ניצן עצמו)

4. וזו החשיבות האקטיביסטית העצומה של המונופול על הייצוג והייעוץ המחייב. כי באמצעות כוחה העצום של מחלקת הבג"צים, אשר ראשיה לוטשים עיניים אל משרת השיפוט שתמתין להם אם ינהגו כשורה,
ובאמצעות ביטול דה-פקטו של זכות העמידה -
בית המשפט העליון הפך את עצמו מגוף פסיבי ונגרר, לגוף אקטיבי ויוזם עם כוח ביצועי חסר תקדים בהנעה והשפעה שיטתית ומתמשכת על הרשות המבצעת.

5. (וכל זה, כמה נעים ונחמד, מבלי להזדקק או להתחשב בדעתם של קהיליית הבבונים שממשיכים לשחק בקלפי כאילו הציבור ונבחריו באמת אומרים כאן את המילה האחרונה)
https://twitter.com/netaelbandel/status/1202683389452701696

ואחרי נהי ההסתה הקבוע והידוע של זילבר ניצן ושות',
חשוב להזכיר שההתקפה הכי פראית ומרכזית על פקיד משפטי (נחש ארסי, מכיש, חנפן, חובבן, עסקן, שקרן וכו) הייתה צליבה *מטעם המערכת* שכוונה כנגד המשנה ליועמש רז נזרי
למה? כי נזרי, המשנה לעניינים פליליים, העז לסטות (שומו שמיים!) מרוח המפקד וחשב שאין קייס ראייתי-פלילי בתיק 'השוחד'. וכלשונו הברה והמתקתקה של גילת:
"לפי עולם המושגים של נחש הצפע הזה, אין צורך להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שוחד בתיקי 4000".

ושוב נזכיר, אנחנו מדברים כאן על הדלפה מכוונת, שיצאה עמוק מלב המערכת ושודרה בפריים טיים בתאגיד השידור הציבורי שכולנו מממנים, כן?

(נ.ב.
זה מאד מוזר, יש למישהו מושג לאיפה נאומי הזעזוע של זילבר וניצן נעלמו אז? האם כשהמטרה היא להרתיע פקידים לסדוק את התזה המשפטית המופרכת של ליאת בן ארי שי ניצן פתאום הכל כשר?)
https://www.kan.org.il/item/?itemid=43417

איני יכול עוד.
אי אפשר לתפוס איזה פח אשפה של סיקור משפטי הציבור מקבל בשיטתיות - והכל בחסות שופרי הפרקליטות בחדשות 13.

והיום בפרק 349834 קחו את הדיווח החגיגי של אביעד גליקמן על ההישג האדיר של הפרקליטות בתיק גודובסקי, אז מי שמעוניין במציאות ועובדות, ולא ביחצנות רצופת שקרים, זה מה שהיה *באמת* בפסק הדין::
1. נקודת התחלה של תיק יצוק מבטון עם ראיות למכביר, עדי מדינה ושלל הודאות.
2. הפרקליטות *מפשלת* ולא מעבירה לנאשם שישה קלסרים של ראיות.
3. השופט אלרון פוסק שהפגיעה הזו עולה כדי הפרת חובה שבדין ופגיעה בזכות העיון של הנאשם
4. אלרון מגדיר את המחדל כ"חמור" וכעיוות דין המצדיק החזרת הדיון למחוזי
5. גם יתר השופטים מסכימים שמדובר "במחדל חמור" של הפרקליטות (אך ללא קש"ס המחדל לא מאיין את הודאת הנאשם👇)
6. כלל השופטים מסכימים שיש לקצר את העונש שנקבע בגזר הדין במחוזי
7. ואחרי כל המחדלים והביקורות, מגיע שופר הפרקליטות ובלי שום בושה מדווח לציבור על "הישג(!) למחלקה הכלכלית"

ובקיצור, אנטי עיתונאות, סוכן בורות במשרה מלאה,
אין לסיפור הזה שום הגדרה אחרת.
https://twitter.com/aviadglickman/status/1203975781267001345

לינקים מקורות וסימוכין:
1. פסק הדין המלא - https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision5735-18/he/5735-18%20.pdf
2. הביקורת על מחדלים חמורים של הפרקליטות גם מצד שני השופטים שסברו שבהעדר קשר סיבתי הפגיעה בנאשם אינה עולה לכדי פגם שמבטל את ההודאה - https://pbs.twimg.com/media/ELcg_IsWsAIuTbj.jpg:large

רביב דרוקר מדווח עכשיו בחדשות 13 שבמסגרת המגעים הקואליציוניים יועז הנדל וצבי האוזר כבר העבירו ערבויות לליברמן, והתחייבו בפניו שאם ליברמן יסכים להכנס לממשלה בתמיכת המשותפת, הנדל והאוזר מבטיחים שיכנסו לממשלה כזו יחד איתו.

אז באמת, עזבו את כל המשחקים והטמטום והפוליטיקה המשמימה, העובדה ששני אנשים כאלה - ובטח צבי האוזר שהוא אדם רציני, ערכי ואיכותי - מגיעים לשפל כזה של חבירה למהללי שהידים רק כדי להדיח את נתניהו -
זו חתיכת טרגדיה שקשה לתפוס.

ימין, פריימריז והקצאה יעילה
1. ההחלטה המסתמנת של נתניהו לקיים פריימריז היא השגיאה הפוליטית ה-348348 בשנה האחרונה.
נתניהו אולי ינצח בוודאות גבוהה יאת הפריימריז האלו, אבל חוץ מהבלאגן שבדרך, הפרמייריז חוסמים דה-פקטו את האפשרות האופטימלית שבה סער פורש מהליכוד ומקים ממשלת ימין-מרכז.

2. אז בפעם המיליון:
האפשרות היחידה של הימין לעבור את ה-61 מנדטים היא להקים מפלגת ימין-מרכז חילונית, אפשר עם ארומה של מחאה - שתעביר מנדטים של חילונים לא-ביביסטים לגוש. זה היה נכון בשתי המערכות הבחירות האחרונות בהם הימין התעקש לדמם ברשלנות מנדטים - והארכיון עדי שכתבתי את זה שוב ושוב - וזה נכון מתמיד גם הפעם.

3. ולא, הם לא יצביעו לבנט וכהנא כמו שכבר ראינו ב2019א'. יש בפוליטיקה כיפת זכוכית, בטח בתקופה של מתיחות בדת ומדינה. ככה זה. בנט שקד וכהנא הם פוליטיקאים מוכשרים שהיו צריכים להצטרף לליכוד מזמן ולמנוע את משחק הכיסאות הדי מביך הזה.

4. ביבי צריך לקלוט לתוך הליכוד את הימין החדש, להשאיר בחוץ משבצות של דתיים לאומיים וחרדים ולהתאבד על לייצר מפלגה סטייל צומת/כולנו/פייגלין-בלי-כיפה שתאפשר לימין להקים ממשלה בלי להיות נתונים לחסדיו של ליברמן הפסיכופט.

זה הסיפור העיקרי, כמעט היחיד, בבחירות 2020א.

מה נסגר עם קמפיין החסינות של כחול-לבן, אלוהים הטוב, כמה פיגור אפשר לשאת?
הרי באופן אבסורדי דווקא בחירות נוספות הם הסיכוי היחיד של נתניהו לקבל חסינות, שהרי דווקא בכנסת הנוכחית - לנוכח התנגדות ליברמן - גם אם נתניהו יבקש, ממילא לא היה רוב לחסינות תיאורטית כזו.

אז אם כחול-לבן באמת מפחדים מחסינות, וחושבים משום מה שדחיית ההליך בכמה שנים היא כזה אסון נורא למדינת ישראל - למה הם בוחרים ללכת לבחירות ולתת לנתניהו את הצ'אנס להשיג חסינות כזו?

פשוט. אין. גבול. לטמטום
(ואני יודע, זה מיותר, אין עניין בלוגיקה. כל טיעון רציונלי פשוט לא שייך בשיח הפוליטי האינפנטילי שלנו)

תהרגו אותי, אבל אין לי מושג מאיפה גירד סקר האמון של גלובס 3% בציבור הישראלי שעדיין נותנים אמון ביצור הנרקסיסט הזה.

הוא אשכרה הקביל בראיון טלוויזיוני בין פרשיות נתניהו לאונס. זו רמת ההיבריס והשנאה.

https://pbs.twimg.com/media/ELiEfCYWsAEU-MY?format=jpg&name=900x900

טוב, זה די מטורף מה שהולך ממש עכשיו בכנסת ישראל.

מסתבר שאחמד טיבי והרשימה המשותפת, מצליחים לקדם בדמדומי הכנסת הפתטית הזו מהלך לביטול חוק קאמיניץ -
חוק חשוב מאין כמוהו שנועד בעיקר להלחם לבנייה העבריינית במגזר הערבי ובהשתלטות הסיטונאית על אדמות.

באמת שאי אפשר להתחיל ולתאר עד כמה הימין חבורה של אימפוטנטים. בלתי נתפס.
מה נדפק אתכם? איך אתם אפילו שוקלים להיכנע לפרוטקשן ולאיומים של טיבי וחבריו? זה ההישג שלכם בכנסת הזו? לקדם אנרכיה ועבריינות חוק במגזר הערבי? לוותר בשם העם היהודי על אדמות הנגב והגליל? לבטל חוק אקוטי שנועד למנוע אנרכיה ושכבר הביא לצמצום ניכר של בניה לא חוקית?
(וכל זה בממשלת מעבר, כן?)

שלא יהיה ספק -
שמו של כל נבחר ציבור -ציוני שיאפשר לטירוף הזה להתגשם ייזכר לדיראון עולם
https://twitter.com/talschneider/status/1204900024125186049
https://twitter.com/tnuat_regavim/status/1204899047418552322